"פועל ההנצחה" הוא פרויקט אמנות חדש שיצר שחר מרקוס במיוחד עבור דנה גלריה לאמנות, תוך התייחסות למיקומה של הגלריה ולהיסטוריה של הקיבוץ. הפרויקט, שצולם באתרי ההנצחה השונים ברחבי הקיבוץ, מטפל בדרכו הייחודית וההומוריסטית של מרקוס במפעל הזיכרון וההנצחה הישראלי בכלל, ובאתוס ההנצחה והגבורה בקיבוץ בפרט. פעולות, טקסים ואתרי זיכרון והנצחה צרובים בזכרונו ובתודעתו של כל מי שעבר דרך מערכת החינוך הישראלית. ברחבי הארץ פזורים עשרות אתרי הנצחה מוזיאליים, חדרי תצוגה בקיבוצים ומצפים בעלי חשיבות קרבית ייחודית. ביד מרדכי, הנושא את שמו של מרדכי אנילביץ', מפקד גטו ורשה, שורה של אתרי הנצחה וזיכרון לקרבות ולדמויות, הנתפסים כסמלים הן לגבורה יהודית והן לגבורה עברית – מהמרד היהודי בגטו בתקופת השואה, ועד לגילויי גבורה ב"מלחמות ישראל". המרכזיים שבהם הם האנדרטה של מרדכי אנילביץ', שיצר הפסל נתן רפפורט, המוזיאון "משואה לתקומה", ואתר שיחזור הקרב נגד המצרים במלחמת תש"ח - שבהם צולמו עבודותיו של מרקוס.
כברבות מעבודותיו הקודמות של מרקוס מופיעה דמותו גם בבסיס גוף העבודות הנוכחי, הפעם כדמות שטוחה מקרטון לבושה במדים אפורים – ספק מדי חייל מתקופת מלחמת העולם השנייה או קום המדינה ספק מדי עבודה. בובות הקרטון השטוחות צולמו בתנוחות שונות, נשתלו בתוך אתרי ההנצחה בקיבוץ כשהן עסוקות לכאורה בפעולות שונות: מירוק הבונקר שבו חי ונהרג מרדכי אנילביץ', טיפוח ורחיצת פסל האנדרטה שלו, עמידה איתנה מול טנק מצרי מאלה שנותרו בקיבוץ, והתמודדות מול "חיילים מצרים" עשויים ברזל באתר שיחזור הקרב במלחמת תש"ח. באחת משתי עבודות הווידאו החדשות בתערוכה נראה האמן מטפס על פסלו של אנילביץ', רוחץ ומסבן את גופו בתנועות איטיות, כמו מבקש להסיר מעליו את האבק ולרענן את מיתוס הגבורה שהוא מייצג. בעבודת וידאו נוספת נראה האמן בשדה הקרב הזרוע דמויות שטוחות של חיילים מצרים מברזל, משחק במשחקי מלחמה מול דמויות הקרטון השטוחות בדמותו-הוא, כמו נלחם מול עצמו בעת יצירת עבודת האמנות. מרקוס מטפל באומץ ובהומור במשמעותו של מפעל ההנצחה ובהתמסרות אליו, בהשטחתן של דמויות הגיבורים בתהליך הפיכתם לסמלים, במערך הכוחות בין הדמויות השטוחות לבין הדמויות בשר ודם, ובהתמודדותם של החיים עם המיתוס שהותירו המתים. הצגת הפרויקט הטעון במקום שהיה וממשיך להיות חלק ממפעל ההנצחה הזה, הופך אותו לרלוונטי במיוחד וטוען אותו בדקויות נוספות.
בובות קרטון שמורות בדרך כלל לכוכבים. הן מופקות כחלק ממסעות פרסום או שיווק בהשתתפותם של כוכבי קולנוע, ספורט או פוליטיקאים, ומשמשות כתחליף לדמות האמיתית הבלתי מושגת. הן מייצגות אבק כוכבים, נחשקות, דמויות שהפכו לסמלים תרבותיים או שמעמדן כה רם עד שהמקור אינו נגיש יותר. אצל מרקוס הן נושאות את דמותו של האמן עצמו המנסה להתחקות אחר פועלם של גיבורים מתולדות היישוב. מרקוס, בדמותו השטוחה והפלקאטית, מבצע פעולות המאדירות את דמויות הגיבורים, לעתים מנסה להידמות להם ולעתים מטפח את מיתוס הגבורה שהם מייצגים ואת אתרי הזיכרון שהותירו אחריהם. בהופעתו כדמות קרטון שטוחה הוא כמו חותר להפוך למיתוס בעצמו, אולי לזכות במקום של נצח בשדה האמנות המקומי, והופעתו בבגדי חייל או פועל מרמזת על שתי הפעולות הנדרשות לשם כך: עבודה ומלחמה מתמדת. בחלק מן הדימויים הוא נראה שוקד בחריצות על ביצוע מלאכות שונות כמו ניקוי, מירוק וקרצוף, באחרים הוא נראה מתרגל מצבי קרב ולחימה מול אויב דומם או פלקאטי אף הוא – בובות שטוחות מברזל המייצגות את חיילי האויב או טנקים שננטשו ונותרו מאחור.
הטיפול בנושאים של זיכרון והנצחה, ההתייחסות לסמלים תרבותיים, לצד העיסוק במעמדו של האמן ובהותרת חותם בשדה האמנות חוזרים ומופיעים בעבודותיו של מרקוס, ונשזרים לא אחת באלמנטים ביוגרפיים אישיים. בעבודה "סביח" מטפל מבצע מרקוס מחווה לציור הפעולה של ג'קסון פולוק כשהוא זורה רטבים, ממרחים וחלקי מזון על גבי פיתה ענקית, ובכך מאדיר את שם האמן וכמו מנסה להתקרב להישגיו ולקנות לעצמו מקום בעולם האמנות; בעבודה "אין אמן בעירו" נראה מרקוס מובל במכונית בעלת גג נפתח ברחבי עיר הולדתו, מנופף במלכותיות לעוברים ושבים, שאינם מזהים אותו, לאחר שזכה בפרס אמנות כלשהו. בעבודות אחרות ניכרות השפעות מיליטריסטיות הנובעות מהעיסוק בסמלים מקומיים ובמושגים של גבורה, מאבק וניצחון. בעבודה "אבות אכלו בוסר שיני בנים תקהנה" הוא נראה לבוש במדי גנרל המכרסם את עיטורי הגבורה שלו, העשויים מעוגיות, כשהוא מדקלם את הפסוקים מספר יחזקאל עד כדי מחנק ותחושת קבס. במיצב הוידאו "הבונקר", שנוצר והוצג בגרמניה, בנה מרקוס בונקר מכיכרות לחם אחיד, ושילב בו עבודות וידאו המתעדות אותו בפעולות לחימה שונות – היאבקות בגוש בצק גדול התלוי כשק אגרוף, התגוננות מפני מטח לחמניות שניתך עליו או פירוק והרכבת רובה העשוי מחלקי לחם. נושאים אלה שבים ועולים ב"פועל ההנצחה": התמודדות הומוריסטית ומלאת אירוניה עם מיתוסים תרבותיים נערצים, טיפול בסטריאוטיפים צבאיים ומיליטריסטיים הנפוצים בתרבות הישראלית ומאבק הן על הכרה אמנותית והן מול שדים פנימיים בעת תהליך היצירה. בגוף עבודות זה מופיע מרקוס מופיע בו זמנית בכל התפקידים: גיבור נערץ ופועל פשוט, מפקד תוקף וחייל מתגונן ובעיקר - אמן יוצר.
רווית הררי
מעריב, 19.6.11
אמנות ההנצחה
תערוכה חדשה בקיבוץ יד מרדכי מציגה שימוש באתרי המורשת של הקיבוץ לצורך יצירת עבודות אמנות
קרא עוד
במחנה, 15.7.2011
הכל אגדה
איך שוברים מיתוס – משחקים איתו דג מלוח? שופכים עליו מים? תשאלו את שחר מרקוס, שבתערוכה חדשה ביד מרדכי נוגע במור"קים ואגדות ישראליות כמו שאף אחד אחד לא היה מעז. קרא עוד
על הצפון, 5.7.2011
האמנות מוצגת במקום בו נוצרה
תערוכה חדשה של שחר מרקוס נפתחה לפני כשבועיים בדנה גלריה לאמנות בקיבוץ יד מרדכי. קרא עוד
פנאי פלוס, יולי 2011
מומלצי השבוע
1, 2, 3 דג מלוח, וידאו, 2:26 דקות
